מסתובב ברשת החברתית

סיקור של חידושים וטרנדים ברשתות החברתיות

  • לחצו כאן כדי לקבל הודעת דואר אלקטרוני בכל פעם שהבלוג מתעדכן

  • ארכיון

    אוגוסט 2017
    א ב ג ד ה ו ש
    « אפר    
     12345
    6789101112
    13141516171819
    20212223242526
    2728293031  

Posts Tagged ‘טוויטר’

"טעם העיר" ומדיה חברתית

Posted by jonathan ב- 16/05/2012

טעם העירגם השנה הלכתי לאירועי "טעם העיר" ה-16 בתל אביב. למי שלא מכיר – מדובר באירוע בו 100 מסעדות מובילות (או כאלה שמוכנות להשקיע כסף) מתקבצות למקום אחד – גני התערוכה בתל-אביב – עם תפריטים מצומצמים הכוללים 3 מנות שלא עוברות את סכום 35 השקלים למנה. אם אני זוכר נכון, זה האירוע השמיני במספר שאני הולך אליו – וזה כולל הפסקה של שנה או שנתיים שבהם האירוע התרחש בחיפה.

אני לא רוצה לדבר על האוכל, זה כנראה יהיה משהו שאני אצטרך לדבר עליו בבלוג אחר. אני רוצה לדבר על כל נושא המדיה החברתית בפסטיבל האוכל הזה. או יותר נכון, על החוסר במדיה החברתית.
כבר שנכנסתי לאירוע הדבר הראשון שרציתי לעשות הוא לגשת לפרופיל הפוורסקוור שלי ולהודיע לעולם – הנני כאן! אבל הדבר נמנע ממני כי הרשת קרסה. אותה תוצאה כשניסיתי לעשות צ'ק אין בפייסבוק, להעלות סטטוס או תמונה, להשתמש בחשבון האינסטגרם שלי (jonathanleiba) ואפילו לצייץ בטוויטר. הכל כשל. מזל שחברה שלי ואני היינו שם ביחד, כי אני בספק לגבי היכולת שלי להתקשר אליה. אגב, ה"תקלה" וחוסר ההיערכות בנושא לא הייתה רק אצל ספקית הסלולרי שלי אלא גם אצל חברה שלי שהיא אצל ספקית אחרת, ואני דיי בטוח שהדבר נכון לשאר הספקיות.
כמובן שחוסר יכולת להתחבר לרשת האינטרנט מפיל אוטומטית כל פעילות מדיה חברתית אחרת שאתה מעוניין ליצור באמצעות האינטרנט. וכאן אני מגיע לתהייה הגדולה שלי:

האירוע עצמו מאורגן על-ידי "עכבר העיר" ועיריית תל-אביב. אני חושב שבאופן כללי עיריית תל-אביב משתדלת לעשות כל דבר אפשרי כדי שהנוכחות שלה ברשת תהיה ברורה וחזקה, ובנוסף לזה משתמשת במדיה החברתית כדי ליצור אהדה, לקדם אירועים, ובזמן האירוע עצמו – עושה פעילויות שקשורות למדיה החברתית. ולכן קשה לי להבין את ההזנחה שנעשית לגבי פסטיבל האוכל שמושך אליו מאות אלפי אנשים מידי שנה. אם בזמן המחאה החברתית היה אפשר לרשת את רוטשילד ברשת אלחוטית חינמית, אי אפשר לעשות את זה באירוע כזה? מה גם שעיריית תל-אביב לא פרסמה את האירוע בקבוצת הפייסבוק שלה וגם באתר העירייה צריך מאוד להתאמץ כדי למצוא אותו.

ובואו נניח שהעירייה ו"עכבר העיר" מתנערים מהנושא – לא היו כמה מפרסמים/מסעדות שרצו להגדיל את החשיפה שלהם ולדאוג שיהיה כיסוי ראוי של רשת אלחוטית לאירוע? קוד QR אחד לרפואה לא נכח באירוע, שום בקשת צ'אק אין בדוכן לא נרשמה, אף לא יתרון למי שכן הצליח לגלוש ברשתות החברתיות. למה?
חברת Pay-pal שcכנס האינטרנט של דה-מרקר הראתה את השימוש הנוח בשירותיה על-ידי מכירת גלידות לא חשבה להתחבר לכמה דוכנים ולעשות "תור מהיר" למי שמשלם דרך השירות שלה… מעל 300 אלף איש שנכחו באירוע בשנה שעברה הם לא קהל מספיק גדול ופוטנציאלי?
איפה המסעדה שתציע מנה סודית מחוץ לתפריט רק למי שסורק את קוד ה-QR? איפה האפליקציה של האירוע שתפנה ל: מבצעים, אירועים שמתרחשים במתחם, ודוכנים שהתור שלהם פחות גדול? או יותר מזה – אפליקציה שתאפשר לי לעשות צ'ק אין, לעלות ביקורת על האוכל, ותעקוב אחרי מה שאני אוכל כדי לדעת להציע לי קינוח אחרי 3 מנות בשר או איזו בירה טובה שתוריד לי את האנטריקוט כמו שצריך?

לסיכום: טעם העיר הוא אירוע קולינרי בינוני, אבל בעניין רשתות חברתיות וניצולן הציון הוא נכשל עד לא נוכח. העובדה שמהבחינה הזאת אירוע "טעם העיר" ה-16 נראה בדיוק אותו הדבר כמו אירוע "טעם העיר" ה-8 מציג את כל הבעיה על רגל אחת.
הרעיונות שהצגתי כאן הם באמת במחשבה של דקה וחצי על הנושא, ללא מחשבה גבוהה מידיי על קריאטיב או יציאה מהקופסה. הבעיה היא שמארגני האירוע בכלל לא הסתכלו על הקופסה – וחבל.

Posted in מדיה חברתית | מתויג: , , , , , , , , | 2 Comments »

זאק ריידר, מדיה חברתית ויצירת הזדמנויות

Posted by jonathan ב- 25/01/2012

אני משער שאין יותר מידיי אוהדי היאבקות בקהל הקוראים ושהשם "זאק ריידר" לא אומר לכם יותר מידיי.
אני יכול להבטיח לכם שעד סוף הפוסט הזה, אתם תרצו לדעת עליו הרבה יותר.

אני עוקב אחרי המתאבק הזה בשנים האחרונות דרך מסך הטלוויזיה, המחשב ומשחקי הפלייסטיישן של אימפריית ההיאבקות ה-WWE.

ריידר פרץ לראשונה כחלק מהצמד "האחים מייג'ור" והיה שייך לפמליה של "סופרסטאר" אחר העונה לשם אדג'. הוא בסופו של דבר פרץ כדמות יחיד העונה לשם "זאק ריידר", ואחרי כמה ניסיונות כושלים, נעלם מהמסך.
בשנת 2009 הוא חזר למסך כגימיק מאזור לונג איילנד – חצוף, בלתי נסבל וצווחני. הוא שיחק את תפקיד הנבל והמשפט האישי שהוא תבע לעצמו "Woo Woo Woo, You know it" היה גורם לקהל לצרוח צרחות "בוז" חזקות. אבל היה ברור שלילד יש כישרון, והיו לו קרבות מעולים מול מתאבקים גדולים ומנוסים ממנו. אבל בכל זאת, משהו לא "תקתק" ולאחר הצלחות קטנות וניצחונות לא חשובים, זאק מצא את עצמו באמצע שנת 2010 מועבר לתוכנית משנית של ה-WWE בעלת אחוזי צפייה נמוכים יותר וקהל קטן יותר. הרכבת שהניע אותו לעבר ההצלחה ירדה מהפסים…

הרבה אנשים, היו נעלמים אחרי ש"הורדו בדרגה" ברמה הזאת. אבל זאק ריידר הוא לא " הרבה אנשים". הוא פנה לאינטרנט ולמדיה החברתית כדי לפתח את הדמות שלו, לכבוש קהל אוהדים חדש ובסופו של דבר להיות דמות מרכזית ב-WWE.

הוא פתח לעצמו טוויטר (zackryder@), דף פייסבוק וערוץ ביוטיוב.
החלק המרכזי במיתוג מחדש שלו נעשה בעזרת השקת תוכנית רשת שבועית "Z! True Long Island Story". התוכנית חשפה את האישיות הייחודית של זאק, האופי שלו והיצירתיות שלו. באמצעות התוכנית הוא הצליח להתחבר לקהל אוהדי ההיאבקות כמו שאף סופרסטאר לא הצליח לפניו. בתוכנית עצמה דאג ריידר לשתף (ולצחוק) על סופרסטארים גדולים ממנו כגון: קורט הוקינס (שותף הזוגות שלו), ג'ון מוריסון, מלינה ונער הפוסטר של ה-WWE – ג'ון סינה.

ריידר הכריז על עצמו כאלוף האינטרנט של ה-WWE, הוא גם נתן כינוי למעריצים שלו "Broskis", הראה בערוצי האינטרנט השונים שלו שלטים של אוהדים שלו (דבר שהביא לעלייה בכמות השלטים של אוהדים שלו באירועים חיים), וסיפק רגעי בידור נהדרים כל שבוע – גם כשהוא לא נוכח באירועי ה-WWE הראשיים.

כמות האוהדים של ריידר הלכה וגדלה, ו-22 שבועות אחרי שהוא התחיל בפעילות הרשת שלו, הפך ריידר לאחד המתאבקים הכי פופולריים ב-WWE, וזאת ללא הצלחה מיוחדת בזירה! מספר השלטים שקוראים בשמו הולך וגדל מידיי שבוע בכל אירוע. אוהדים צורחים את השם שלו גם באירועי היאבקות שהוא בכלל לא מופיע בהם. והבאז סביבו רק הלך וגדל כל שבוע. הביטוי "“Ryder or Riot” הפך להיות ביטוי קבוע בקרב אוהדי ה-WWE.

תכני הוידאו שהוא מעלה ליו-טיוב מתקרבים ל-11 מיליון צפיות ויש לו כמעט 120 אלף מנויים.
ביולי האחרון מגזין ספורט אילוסטרייטד יצר את רשימת 100 הספורטאים המשפיעים בטוויטר, ריידר היה המתאבק היחיד ברשימה הזאת.

באוגוסט 2011 כל המאמצים ברשת השתלמו – ריידר חזר לבמה המרכזית "monday night RAW", שם התברג כדמות מרכזית בתוכנית. לפני מספר שבועות זכה באחד התארים המרכזיים בתוכנית "אלוף ארה"ב", הוא כבר לא משחק את דמות הנבל, אלא את דמות הגיבור כשלצידו ניתן למצוא את ג'ון סינה, סי.אמ.פאנק (אלוף ה-WWE) ולאחרונה הוא גם התחיל מערכת יחסים עם אחת מדיוות ההיאבקות, איב. לצערו של ריידר, מייד לאחר הזכייה הוא סבל מפציעה בגב ובשבועות הקרובים הוא יאלץ לראות את התוכניות ממסך הטלוויזיה. אבל את הפעילות הגדולה ברשת הוא לא זונח ודואג כל הזמן לתחזק את האהדה האדירה שלה הוא זוכה. אין ספק שחזרתו הצפויה תלווה בתארים רבים נוספים וכל זאת כתוצאה מפעילותו ברשת.

ישנם אלפי מתאבקים שמחפשים את ההזדמנות שלהם, מאות מהם מועסקים על ידי ה-WWE. רק כמה עשרות נמצאים בסגל הפעיל שבו צופים מליונים ברחבי העולם מידי שבוע, ולא כולם נכנסים לתוכנית השבועית.

זאק ריידר היה בחצי הדרך בין שחקן ספסל למתאבק נעלם. הוא היה זקוק להפסקה, הפקת לקחים והפכת רוח חיים חדשה בדמות שלו…

הוא עשה יותר מזה! הוא השתמש במדיה החברתית כדי ליצור לעצמו הזדמנות חדשה, הזדמנות שהביאה אותו לקדמת הבמה ולרמות הגבוהות ביותר שבידור אמריקאי יכול לספק.

Woo Woo Woo, You know it!

Posted in מדיה חברתית | מתויג: , , , , , , , , , , | Leave a Comment »